ניק דרייק הינו אחד המוזיקאים האהובים עלי, הזדמן לי להכירו מתישהו במהלך לימודי התואר הראשון ומאז הוא מתנגן לו בחיי לפרקים. מגיח מן האבק בדיוק כשאני זקוקה לו. הקול הגיטרה והשילוב ביניהם יצרו את מי שהיה ניק דרייק, ומה שהיא המוזיקה שלו.

באחד מהבלוגים (זה לא בלוג סוגסטיבי) הרבים שפתוחים אצלי על המחשב, כי עוד מעט יהיה לי את הזמן לקרוא אותם לעומק, צויין כי השבוע ביום ראשון, 29 לנובמבר, מלאו 35 שנים למותו של זמר מחונן זה.

אם עדיין לא הזדמן לכם להכירו, זו הזדמנות מצויינת. חמישי בלילה נושק לשישי. המוזיקה שלו חיה בשעות הקטנות של הלילה. השיר שבחרתי לצרף כאן תמיד גורם לי לצמרמורת.

באותה נשימה, אך אחת נפרדת לחלוטין. ובאותו הבלוג שציינתי למעלה. גיליתי הערב שאחת הלהקות שהכרתי ואהבתי בשנה האחרונה (The Decemberists) והוציאה דיסק חדש ומרגש מאוד (The Hazards of Love) ממש לא מזמן. מתלווה אליו סרט אנימציה. אני כבר בציפיה…

לילה טוב.

מודעות פרסומת