הבוקר בעודי מרפרפת בין דפי הרשת, מתגלגלת מלינק ללינק, הגעתי לאתר מחשבות ומעשים, בתחום העיצוב.
http://untitled.org.il/
אתר זה יצר במה להעלאת מחשבות בנושאים ה"בוערים" בתחום הרחב שנקרא עיצוב. במה להגיב על הקורה סביבנו, לחוות דעה על מה שאנו רואים, עושים, חווים. לראשונה נחשפתי לאתר דרך קולגה, ויקטור פרוסטיג , שפרסם בו מחשבה, והיום שוב גיליתי אותו מחדש.

אני מוצאת את הבמה הזו, רעננה, סקרנית, עכשוית, שואלת ובוחנת את העולם הסובב את הכותבים בה.
בזמן הקריאה, אני מוצאת את עצמי לפרקים מהנהנת להסכמה, תמהה על איך לא ראיתי דבר זה או אחר, חולקת על הכתוב, בעצם מגיבה. הנה אני כותבת על ….

ובכלל הכל התחיל מרשימה בנושא פרויקטי גמר שפורסמה ע"י ויקטור פרוסטיג. לא יכולתי להתעלם מכותרת שכזו, מה גם שאסופת התגובות היתה מעניינת בעיני. כמו בכל שנה בעת הזו של השנה, סטודנטים רבים עומלים על פרויקט הגמר שלהם, הרגע הגדול שלהם לעשות את מה שהם רוצים, להביע דעה במקצוע בו הם רוצים לעסוק בעתיד המחכה להם בפתח.
והנה הם שם, בלב הלחץ והעבודה לקראת המעמד המיוחל: ההגשה.
כאחת המתבוננת בהם ולעיתים נזכרת בימי כסטודנטית, אני תוהה לגבי הדברים שיש להם לאמר, גדולים כקטנים. על עשית עיצוב, לא יקומו ויפלו אומות. אבל כתחום העוסק בעשיה וביצירה, העוסקים בו, לדעתי, מחויבים כלפי עצמם לאמר משהו, להביע דעה, לנסות להעבירה באופן הברור ביותר ואם הדעה חשובה, להלחם עליה, להסבירה, לנמקה, להגן עליה. אם ניתן לעשות את כל אלו הרי שלדעה יש תוקף בדיון שיווצר. ואם נוצר דיון, הרי שנעשה מעשה. נוצרה תגובה.

כמו גם האתר העוסק במחשבות ומעשים, הוא רלוונטי וחשוב כי לאנשים יש דעות, ולאנשים יש רצון להגיב על הדעות הללו. ומשם מתחילה תנועה. לאן? זה כבר תלוי במשתתפים.

אנחנו סקרנים, מחפשים אחר דברים/ ארועים מעניינים, כאלו שגורמים לנו לחשוב, שלא נותנים למוח שלנו להתנוון. כאלה ששומרים אותנו חדים ורלוונטים, קודם כל לעצמנו ואח"כ לאחרים. זו בעיני נקודת הפתיחה הקריטית לכל פרויקט בחיים.

מודעות פרסומת