אם אמשיך את הקו של הפוסט הקודם, אני מעוניינת להסתכל על יצירתה של אדל מנקודת מבטו של מעצב.

אני מבקשת להניח בצד את קולה העוצמתי  והמרגש של אדל ולהתבונן על הקליפ Rolling In The Deep, זהו אחד הקליפים המרשימים אם לא לומר היפים שיצא לי לראות השנה. האימאג'ים העוצמתיים, שבאים לידי ביטוי בכמות בחלק מהאימאג'ים בקליפ כמו הכוסות המלאות במים במבואה של הבית בו מצולם הקליפ, אשר מתחילים לרטוט עם הקצב של התופים.

הדמות השחורה הרוקדת בחדר מרוצף באבק ומכוסה יריעות פלסטיות וחרך של אור בחלקו העליון, והאבק מתרומם יחד עמה. אלו מעלים מחשבות הנוגעות למהו ריקוד? איך רוקדים? מי משתתף בריקוד ומה מייצר אותו? אסתטיקה של תנועה והחומרים המשתתפים בה.

כמו גם, האימאג' של בינייני הקלקר הלבנים שמלווים את הקליפ לאורכו עד רגע השיא שבו הם עולים באש ונחרבים.

מעניין לשים לב לתאום והבחירה בחיבור בין הדימויים לבין הסיפור של השיר. כל אלו יחד יוצרים אימאז' ויזואלי מרשים ואסתטי.

מודעות פרסומת