You are currently browsing the category archive for the ‘ילדות’ category.

סרטון אנימציה קצר (שיצר אותו christianfocking) וממש ישן במושגים של היום, בשם zoom משנת 2006 הוא נעשה על פי ספר ילדים ללא מילים, של המאייר ההונגרי Istvan Banyai, בשם zoom משנת 1995. איכשהו בים המידע שאנו מנסים למצוא בו את ידינו ואת רגלינו וליצור לעצמנו סדר לכל המידע שעובר אותנו במשך היממה, פספתי אותו.

אלו הזכירו לי ספר ילדים אחר, בארץ נדמה לי מאת ג'ואן שניידר, שאני מאוד מחבבת ולדעתי זהו ספר שכדאי לכל מעצב להחזיק בספרייתו. הוא מלמד אותנו מחדש המבוגרים להתבונן במובן מאליו, המוכר, היומיומי בעיניים תמימות, סקרניות ובדימיון רב. כלים חשובים ביותר לאדם היוצר.בארץ נדמה לי

ברוכים הבאים לבלאגן הורבאלי שלי:

כל מה שרציתי זה לכתוב על סרט סיני אחד, שראיתי בשבת אחת,

השייך לז'אנר סרטי האפוס והלחימה הסיניים… אבל רגע ……… אני לא מתכוונת לכתוב עליו כעת.

למה? כי בעודי מהגגת על מה אני אכתוב ומנסה למצוא רפרנסים לסרט אחר השייך לז'אנר שראיתי לפני הרבה יותר מידי שנים מכדי לספור אותן.

התגלגלתי כמיטב הגוגל לבלוג אחד שכתב על אתר אחד שגרם לי לשאול שוב,

למה אין לי עכשיו את מקל הקסמים של גבי ודבי, שאותם אתם בטח לא מכירים ואולי כן

אז למען ההכרות או רענון הזיכרון, אני גאה להציג את גבי ודבי בקאמבק היסטורי.

ואחרי הפתיח המאוד ארוך הזה, הנה אני מגיעה למוץ.

הפוסט הזה מוקדש לכל החטטנים, האספנים, הנברנים אוהבי העבר ולגמדים שהביאוני עד הלום.

זהו אתר שלצערי רק  ניו יורק זוכה לתשומת ליבו כעת, אבל מי יודע אולי מישהו ירים את הכפפה וישיק אחד כזה גם בתל אביב.

נו כבר……

אז מה זה האתר הזה?

טוב, זהו אתר על אשפה או יותר נכון על צייד אשפה.

http://www.garbagescout.com/

הקונספט של האתר פשוט: הערים בעולם; במקרה זה ניו יורק,

מלאות בחפצים מעניינים שסיימו את חייהם אצל בעלים אחד ונזנחו לאנחות ברחוב.

הם יכולים להיות שימושיים למישהו אחר למרות שנזנחו.

אדם עובר ברחוב, מצלם חפץ ללא בית, מעלה את הצילום לאחר כמו גם את הכתובת בו שוהה הזנוח.

אדם אחר רואה באתר את החפץ, חושק בו, רושם את כתובתו והולך לאספו לביתו החדש.

אז מי קופץ לניו יורק לסופ"ש הקרוב?

fractionmag00

כבר זמן מה יושב לו הקישור הבא בין ערימת פתקי הוורד שלי.

אחד ממגזיני הצילום החביבים עלי בשנה האחרונה. "Fraction Magazine" הוקם על ידי שני בחורים בבית קפה באלבקורקי, ניו מקסיקו.

חיפשו אלטרנטיבה אחרת להצגת עבודות של צלמים שלא בגלריות, עד כאן אלו הפרטים היבשים אודות התהוותו של המגזין.

אני מצרפת כאן קישור לגיליון הקיץ שלהם, תערוכה קבוצתית בנושא "אבות ובנים".

אוסף מקסים של צילומים בעלי אופיים שונים, טונים של צבע ודגשים עשירים.

http://www.fractionmag.com/currentshow.htm

מגזין נוסף שנחשפתי אליו בזכות אחד הגמדים שלי, הינו מגזין צילום, גרפיקה ואומנות פורטוגזי שמו "idea fixa"

מציג מגוון מאוד רחב ועשיר של עבודות, ניתן להגיש הצעות לגיליונות עתידיים

מצורף קישור לגיליון האחרון.

http://www.ideafixa.com/9/

אחרון חביב להפעם הינו מגזין בשם '"kino"

המעניין במגזין זה הם הנושאים לגיליונות, נושאו של כל גיליון הינו סרט, אמנים ויוצרים מוזמנים להציג את האינטרפרטציה שלהם לסרט הנבחר.

גם במגזין זה ניתן להגיש הצעות לגיליונות הבאים.

http://revistakino.com/english/indexeng.html

כיאה לסקרנית וחטטנית שכמותי,

מעטים הם הדברים שאינם מעניינים אותי.

חלקם ישרדו את העניין הראשוני וחלקם ינטשו בדרך אל הסקרנות הבאה.

אתמול הזדמן לי לצפות במקבץ סרטי אנימציה שהוקרנו בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל אייקון.

אחד מן הסרטונים מצא חן בעיני מאוד, כיוון שהיה משהו בטכניקת האיור שלו שהזכיר לי את איוריה

של בתיה קולטון, אך להבדיל מהם התמימות נעדרת מסרטון זה.

Nice day for a Picnic

במקביל אני רוצה לדבר על עוד שני סרטים:

סרט שלהפתעתי הופק ע"י אולפני וולט דיסני ועוסק בהיסטוריה התרבותית של אירלנד.

Brendan and the Secret of Kells

האופן בו צוירו הדמויות מזכירות קצת את תקופת הקוביזם של פיקאסו ואת תנועת הפוטוריזם.

האיור, החלוקה והקצב מייצרים סרט עם איכויות אחרות. לאורך כל הסרט ישבתי בציפיה לראות את הפריים הבא.

אם היה באפשרותי הייתי מדפיסה חלק מן הפריימים ותולה על קיר.

אחרון חביב להיום הינו סרט צרפתי משנת 1958

זה הדוד שלי /// ביים ז'אק טאטי

הלכתי לצפות בסרט כיוון שבתוכניה נכתב עליו "חזון ויזואלי וטכנולוגי",

אכן כאשר חושבים על הטכנולוגיה שמוצגת אי שם בשנת 1958, העניין מעורר מחשבה והתפעמות.

בדומה לסרט מטרופוליס משנת 1927.

אני חושבת שזהו סרט שכל מעצב צריך לצפות בו בגלל הבית בו מתרחשת חלק מן העלילה וההפתעות שהוא טומן בחובו.

יחד עם זאת בתקופה האחרונה מעסיקים אותי משחקים באשר הם, מעניין לראות איך בעבר הלא רחוק ילדים

העסיקו את עצמם, מעשי ההיתול והזדון הקטנים השמורים לילדים בלבד.

יחד עם המחמאות לסרט, מצאתי אותו קשה לצפיה, ואף חטאתי פעם באובדן חושים.

מצאתי את הקצב שלו איטי מידי וללא התרחשות שתצדיק את האיטיות הזו.

אני חושבת שהוא מהסרטים הללו שחשוב לראות יחד עם שלט ביד, אך ההנאה מובטחת.


מצאתי בכיס

כאן ימצאו את מנוחתם כל הפתקים המקומטים, המסומנים, המוקדשים. הם יסתדרו בשורות לפי נושאים, ואולי סופ סופ יהיה קצת סדר בכל הבלאגן הזה. הבלאגן של הידע הבלתי נדלה העומד לרשותי ולרשותכם.

אבחנות מהרחוב

הבית ביהודה הלוי 119 חי /// רחוב הרצל בחצות השפות הזרות יוצאות לרחובות /// קו 18 לילה גברים וזרים /// ילדים פשוט רצים ברחוב מבוגרים רצים מתוך התנצלות

חדש // אוקטובר 2010

בזמן שדממתי בעבר השני של הרשת. עמלתי על פרויקט חדש ישן. ובשעה טובה ומוצלחת. בתחילתה של שנה אקדמית חדשה. האתר: טה טה טטה: http://www.galilina.com/

על הפרק

סרגל זמן

אוגוסט 2017
ב ג ד ה ו ש א
« אוג    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

הצטרפו אל 11 שכבר עוקבים אחריו