You are currently browsing the category archive for the ‘מצלצל באוזניים’ category.

אתם מכירים את חווית הגילוי מחדש של משהו מוכר וטוב? זה קרה לי פעמיים ברצף בחודש האחרון.

בפעם הראשונה, זה קרה בערב מוקדם של יום שני, בדרך לבריכה האזנתי לתוכנית של ירון חי מנשה ב 88fm , שאירח את יונתן דגן, שידוע כ J viewz. תחת שם זה הוא יוצר פרויקטים בשיתוף אמנים שונים לאורך השנים. בפעם השניה, זה קרה כשחברה הודיעה לי שאנחנו הולכות להופעת צהרים ביום שישי בחיפה של ה J Viewz. בה הופיע יונתן דגן עם ההרכב שהיה שותף ביצירת האלבום הראשון לפני עשר שנים. מי שלא מכיר פשוט תעשו "גוגל".

פעמיים בשבוע אחד, כי טוב!

בזמן שהאזנתי לתוכנית של ירון חי מנשה שמעתי על הפרויקט הלא כל כך חדש שלו, והמאוד מעניין כגישה ליצירת מוזיקה בעידן שלנו, The DNA Project  שהחל את דרכו בקיקסטארטר

פרויקט נוסף של דגן משנת 2013 שנזכרתי בו כשהאזנתי למיקסים ביוטיוב, שעוסק באיך אפשר באמצעות ירקות ליצור מוזיקה? יש שם קצת הטעיית הציבור בנוגע לאיך נוצר סאונד, אבל עדיין זהו ניסוי מעניין.

מכיוון שהפרויקט הזה מדבר על רמיקס, על אבני יסוד להרכבה של יצירה חדשה ועל שיתוף.  כל אותם הדברים שהתאפשרו מאז האינטנט פרץ לחיינו – רוח הצייטגייסט של המאה ה-21. בעודו מדבר על הפרויקט, מוחי הקודח כבר התחיל לגלגל מיני קישורים לחומרים שקראתי, שמעתי וצפיתי בהם, ובכלל איך אפשר בלי מחשבות על איך זה יכול לקרות/קורה בעולם העיצוב. אנו כבר עדים ליישומים אלו, שמתאפשרים הודות לטכנולוגית הדפסה תלת מימדית.

סרט מרתק שנעשה ב 2008 ומזמין את הצופים בו לקחת קטעים ממנו וליצור על בסיסם או בשימוש בהם סרטים חדשים. Rip – A Remix Manifesto. וסרט נוסף Life in A Day שנעשה ב 2010  בהפקתו של רידלי סקוט.

כמעט שכחתי את הפרויקט של קותימן ThruYOU משנת 2009, בו הוא דגם קטעים מעשרות סרטוני חובבים מוזיקליים ביוטיוב, והפך אותם לשבעה סרטונים מוזיקליים חדשים שאותה הוא העלה ליוטיוב. הם שולבו באתר הפרויקט יחד עם קישורים לסרטונים המקוריים מהם הקטעים נדגמו. בשנת 2010 קותימן הוזמן על-ידי יוטיוב להשתתף בפרויקט youtube play שהוצג במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק. בינתיים, קותימן לא שוקט וממשיך ליצור. הפרויקט החדש שלו, Thru Tel Aviv בו הוא מזמן אותנו הצופים/מאזינים למקסס את הקטעים שהוא יצר ומוזיקאים שונים שרו/ניגנו אותם. התחנה הבאה, ירושלים, Thru Jerusalem. אתר הפרויקט.

וכמובן, פרויקט Hacking Ikea שיש לו כבר יישומים רבים, עד כדי מוצר של איקאה,שאיקאה עשתה לו האקינג בעצמה. זה לבדו מעלה שאלות על תקפותו של ההאקינג? קבלתו במיינסטרים? והאם הכינוי האקינג, מתחיל לאבד את העיקר בפעולתו? ואולי צריך לשנות את שמו למשהו אחר?
זהו הפוסט הראשון בבלוג שהיה בחושך בשנתיים האחרונות, אני מקווה שהוא מוכן לצאת אל האור שוב.
מודעות פרסומת

אם אמשיך את הקו של הפוסט הקודם, אני מעוניינת להסתכל על יצירתה של אדל מנקודת מבטו של מעצב.

אני מבקשת להניח בצד את קולה העוצמתי  והמרגש של אדל ולהתבונן על הקליפ Rolling In The Deep, זהו אחד הקליפים המרשימים אם לא לומר היפים שיצא לי לראות השנה. האימאג'ים העוצמתיים, שבאים לידי ביטוי בכמות בחלק מהאימאג'ים בקליפ כמו הכוסות המלאות במים במבואה של הבית בו מצולם הקליפ, אשר מתחילים לרטוט עם הקצב של התופים.

הדמות השחורה הרוקדת בחדר מרוצף באבק ומכוסה יריעות פלסטיות וחרך של אור בחלקו העליון, והאבק מתרומם יחד עמה. אלו מעלים מחשבות הנוגעות למהו ריקוד? איך רוקדים? מי משתתף בריקוד ומה מייצר אותו? אסתטיקה של תנועה והחומרים המשתתפים בה.

כמו גם, האימאג' של בינייני הקלקר הלבנים שמלווים את הקליפ לאורכו עד רגע השיא שבו הם עולים באש ונחרבים.

מעניין לשים לב לתאום והבחירה בחיבור בין הדימויים לבין הסיפור של השיר. כל אלו יחד יוצרים אימאז' ויזואלי מרשים ואסתטי.

שלושה קליפים מעניינים (ועוד שניים שנזכרתי בהם בעקבות המדוברים). לכל אחד אסתטיקה שונה, שפה חזותית שונה ופרשנות שונה לסיפור או שיר. לדעתי מה שיפה בהם מעבר לויזואל העשיר ומגוון שהם מציעים הוא האפשרות לפרש אותם מנקודות מבט שונות ובאופנים שונים.
וכמו שאומרים באנגלית without further duo
להתרשם,לפרש ולהתענג

כעת נעבור לקליפ של להקה ישראלית ששמה נשמע כבר זמן מה בחוצות, לפחות חוצות תל אביב. ה"גרפיקה" של הקליפ מאוד משקפץ את רוח התקופה ומזכירה באופן דומה אך שונה קליפים של אטליז. קבלו את umalala

ותזכרות קצרה לאטליז

וקליפ החול המופלא שלהם

ואחרון חביב להמלצות היום, עוסק באיור.
איור טוב הוא איור מרגש, הוא גורם לליבך לדפוק מהתרגשות (לפחות ללב שלי) וכאשר מחברים איור כזה עם וידיאו קליפ התוצאה מרגשת כפליים. הקו והאופן בו הוא מואנש על ה"דף המסך" גורמים לי לרצות לקום מהכסר ולחולל בחדר.

ותודה לאודי גלס על ההמלצות הנפלאות הללו והמחשבות שהן העלו …

מלבד להודות לספרנים היקרים בסיפריית הדיסקים בה יש לי מנוי, כל שנותר לי לכתוב, לחצו על כפתור הנגן וגם אתם תשבו בקולה של זמרת זו.

ובכל זאת אוסיף רק עוד קצת, לפני שיצאתי את הספריה לכיוון האוטו כדי לחנוך את הדיסק החדש. השמיע לי אדון ספרן דיסק יקר אחר, של להקה מדהימה, אך לא מוכרת במיוחד באזורנו.

ניק דרייק הינו אחד המוזיקאים האהובים עלי, הזדמן לי להכירו מתישהו במהלך לימודי התואר הראשון ומאז הוא מתנגן לו בחיי לפרקים. מגיח מן האבק בדיוק כשאני זקוקה לו. הקול הגיטרה והשילוב ביניהם יצרו את מי שהיה ניק דרייק, ומה שהיא המוזיקה שלו.

באחד מהבלוגים (זה לא בלוג סוגסטיבי) הרבים שפתוחים אצלי על המחשב, כי עוד מעט יהיה לי את הזמן לקרוא אותם לעומק, צויין כי השבוע ביום ראשון, 29 לנובמבר, מלאו 35 שנים למותו של זמר מחונן זה.

אם עדיין לא הזדמן לכם להכירו, זו הזדמנות מצויינת. חמישי בלילה נושק לשישי. המוזיקה שלו חיה בשעות הקטנות של הלילה. השיר שבחרתי לצרף כאן תמיד גורם לי לצמרמורת.

באותה נשימה, אך אחת נפרדת לחלוטין. ובאותו הבלוג שציינתי למעלה. גיליתי הערב שאחת הלהקות שהכרתי ואהבתי בשנה האחרונה (The Decemberists) והוציאה דיסק חדש ומרגש מאוד (The Hazards of Love) ממש לא מזמן. מתלווה אליו סרט אנימציה. אני כבר בציפיה…

לילה טוב.

מצאתי בכיס

כאן ימצאו את מנוחתם כל הפתקים המקומטים, המסומנים, המוקדשים. הם יסתדרו בשורות לפי נושאים, ואולי סופ סופ יהיה קצת סדר בכל הבלאגן הזה. הבלאגן של הידע הבלתי נדלה העומד לרשותי ולרשותכם.

אבחנות מהרחוב

הבית ביהודה הלוי 119 חי /// רחוב הרצל בחצות השפות הזרות יוצאות לרחובות /// קו 18 לילה גברים וזרים /// ילדים פשוט רצים ברחוב מבוגרים רצים מתוך התנצלות

חדש // אוקטובר 2010

בזמן שדממתי בעבר השני של הרשת. עמלתי על פרויקט חדש ישן. ובשעה טובה ומוצלחת. בתחילתה של שנה אקדמית חדשה. האתר: טה טה טטה: http://www.galilina.com/

על הפרק

סרגל זמן

אוקטובר 2017
ב ג ד ה ו ש א
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

הצטרפו אל 11 שכבר עוקבים אחריו