You are currently browsing the category archive for the ‘צילום’ category.

בפעם הראשונה שניסיתי לצפות בו, שקעתי בשינה עמוקה בכורסאות הלא ממש נוחות של סינמטק חיפה. הייתי נערה.

מלאכים בשמי ברלין // וים ונדרס

אינני יודעת לאמר בודאות האם הוא הוחמץ או שהיה קשה מידי לתפיסה ולהבנה. בסרט עולות שאלות על האני הגישמי והאני הנצחי, מצד אחד בני האדם המסתובבים ברחובות ברלין המחולקת (הסרט נעשה ב1987) ומצד שני שני מלאכים המשוטטים בין בני האדם ועוסקים במלאכת שימור ותיעוד של מחשבותיהם ופעולותיהם של בני האדם. הקשר בין אלו הצופים לאלו הנצפים. שאלת המקום הגשמי לעומת העל זמני.

לא פלא שפעמים כה רבות שקעתי בשינה רכה, וכי מה לא לאדם להתעסק בהגות שכזו ויצא ממנה שלו וטוב לב, אך הפעם הצלחתי להתמודד עם הסרט בהצלחה ובהנאה, ייתכן שגם כאן (כמו בספר כמעיין המתגבר) הייתי צריכה להבשיל לצפיה בו. אמנם מחציתו הראשונה היתה קשה לצפיה, כיוון שהיא מרובת סיפורים בתוך סיפורים בתוף סיפורים וקצת קשה לעקוב אחר העלילה, אך בנקודה מסוימת הערפל מתבהר וגם הסיפורים הלא בהירים מההתחלה מתיישבים לכדי מערכת אחת.

יחד עם זאת אחד הדברים שריגשו אותי בסרט לא היו כלל קשורים לעלילה, אלא לזכרונות הפרטיים שלי מברלין, מהביקור הראשון שלי בעיר, מהשיטוטים במזרח העיר, הנטוש החשוך ומוזנח. הפעם הראשונה שביקרתי בעיר היתה בשנת 1999. אין זכרון חזק כמו הזכרון הראשון. חבר ילדות שלי גר באותה התקופה ליד הכנסיה שמטוס התרסק לתוכה. לראות אותה בסרט אי שם בשנת 1987 היתה החיאתו של זכרון אישי שלי. לנסות להזכר במקום של החומה שהפרידה בין שני חלקי העיר ממש על הגשר של הנהר, גבול קרויצברג. לראות את פוטסדמרפלאצ על חורבתיה ושדה העשבים שהיה שם לעומת פוטסדאמרפלאצ של היום, קריית הייטק ועוצמה עם מבנים המגרדים את השמים.

לראות את ברלין של לפני נפילת החומה, להזכר בסיפורים ששמעתי מחברים שבאו מן המזרח למערב, בבוקר שאחרי נפילת החומה. לראות את ניק קייב מופיע באולם ריקודים שננטש ומעולם לא שופץ, אך הדרו ניכר בעליבות, ולהזכר בכל אותם מועדנים שהזדמן לי לבקר בהם, בניין משרדים שצפה על העיר, קצביה נטושה, ומוסך שעברו הסבה לבמה מוזיקלית של האוס לגווניו.

להבין באמת איזו דרך עברה העיר הזו ב 20 שנה האחרונות, בתמורות שחלו בה ובתושביה, באופייה הצבעוני והעשיר. בעוצמת במפגש בין ישן לחדש.

קטע מתוך הסרט בו המלאכים משוטטים בספריה ושומעים את מחשבותיהם של כל האנשים היושבים. כל הרחשים נרקמים לכדי שיר העונה ל"ריקוד" המצלמה המשוטטת בספריה. הנקודה בה מצוטט המשפט הראשון בספר בראשית והמצלמה העוברת על בחלל הספריה // תוהו ובוהו.

מודעות פרסומת

טרי טרי מתנור תיבת האימיילים הנכנסים שלי.

נשלח אלי קישור לסרט המצורף בהמשך, התחלתי לצפות בו ואחרי זמן זבוב עצרתי בכדי לשתף אתכם.

לסרט קורים "מרי ומקס", השמועה אומרת שהוא פתח את פסטיבל סאנדנס והוקרן בפסטיבל האנימציה האחרון בתל אביב.

הוא נעלם תחת ראדר האנימציה שלי עד עתה, אך איזה מזל שיש אנשים טובים שמעדכנים אותנו באינפורמציות חשובות שכאלו. בעודי צופה בפתיח של הסרט מתפעלת מהצבעים העכורים של הצילום והמוזיקה הענוגה הפותחת את הסרט, חושבת לעצמי על השילוב המבטיח של הדיסוננס הויזואלי והווקאלי הזה לכדי הבטחה. יש הרגשה שמר דארסי מ"גאווה ודעה קדומה" יצא לטיול Eagle Vs Shark. זויות הצילום, האבחנה במהלך הכניסה הפיזי לתוך העלילה מאוד מדויקים בעיני, על מה אנחנו מסתכלים בדרך אל מה מקום חדש ואיך הדברים נראים כמות שהם ללא הסבר מלווה.

זהו המשפט הפותח את הסרט:                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       "עיניה של מרי דינקל היו בצבע של שלולית בוצית, סימן לידתה היה בצבע של צואה"

האם תסכימו איתי שעם התחלה כזו כל מה נותר הוא ללחוץ על נגן, להשען אחורה ולצפות בסרט. אני הולכת לעשות זאת כעת, אתם מוזמנים להצטרף.

קישור לטריילר של הסרט

קישור לצפיה בסרט

http://www.megavideo.com/?v=6MY0MA41

קצת נעלמתי, אני מרגישה שחולפת אותי סופת הוריקן. ישנם דברים כה רבים שאני רוצה לכתוב עליהם, אך הם נמצאים בחלל הסערה ואני לא מצליחה לתפוס אותם.  התוצאה היתה דממה ורבאלית. וכעת למרות הסערה המוחית אנסה לתפוס את המעופפים ולהוריד אותם אל עולם המילים והאימג'ים.

מספר שני ם אחורה  הזדמן לי לדלות מקופסה עמוסת קלטות (כן, כן קלטות) סרט שנשלח לחברה שהיתה חברה בועדת שיפוט זו או אחרת. הסרט נחקק בזכרוני ומאז אני מחפשת ומחפשת אותו כדי להראות אותו לסטודנטים שאני מלמדת, לחברים שקולנוע מעיניינם ובכלל להכיר לעולם סביבי סרט עם איכויות אחרות. הסרט הינו סרט אנימציה ויחודו בעיני בכך שכל הדמויות המשוחקות בו הן מריונטות. כמו כן הסרט הינו הרפתקאה ודרמה, אך מה שנחקק בזכרוני מהסרט הוא התרגום הנפלא לאופן בו דמויות המריונטה נולדות ומתות. הסיפור מסופר מתוך דמות בובות המריונטה, שהיא בובה על חוט. למשל בסרט הזה אין גגות , כיוון שאחרת איך ינועו ה"שחקנים". כאשר דמות מתה, המוות מתבטא בחיתוך החוט המתחבר לקודקודה של הדמות. (אני לא אמשיך על מנת לא להרוס את הצפיה בסרט).

לדעתי זהו סרט עם דוגמא מעניינת לבחון בניית דמות , זהותה, חייה ומותה מתוך ה"שחקנים"  והאופיים המיוחד של השחקים.

שמו של הסרט STRINGS

 

סרט נוסף שחזר לתודעתי בעקבות צפיה בסרט, 500 הימים של סאמר. הינו הסרט Brick

ישבתי בקולנוע וניסיתי להזכר מנין זכורות לי הפנים החיוורות של השחקן הראשי והמבט הילדותי והעמידה הגמלונית. בסוף נפל האסימון והזכרון עלה באוב.

אחד הדברים שנחרטו בזכרוני בהקשר של הסרט היו זויות הצילום החדות והלא מקובלות והריקוד המרתק בין ויזואל לסאונד. הסרט נעשה בסגנון הפילם נואר, אשר אחד ממאפייניו הוא הסגנון הויזואלי הדרמטי הבא להדגיש את המתח בעלילה.

הסרט האחרון שאני רוצה לכתוב עליו דווקא כן הגיע לקולנוע בארץ. את הסרט העלילתי ראיתי בסינמטק תל אביב לפני מספר שנים, אני זוכרת שיצאתי מהסרט נפעמת, בגלל האבחנות הקטנות והמדויקות שלו לרגעים הקטנים של החיים, איך מעבירים זמן מת?תרגום של פרסונות שונות באופיין לשאלה מה עושים כאשר צריך להרוג זמן? מעל כל האבחנות המרתקות הללו שנובעות מהתבוננות מעמיקה על אנשים ודפוסי התנהגות שלהם. אנחנו מכירים את גיבור העלילה ואת דרכו שלו להרוג את הזמן, הצילומים היפייפים של הקפאת הזמן והאטתו מרגשים כל פעם מחדש כאשר הם קורים במהלך הסרט.

אני יצאתי מההקרנה מחויכת ובדרכי החוצה מהסינמטק קלטתי באוזני שאינן חדות בדר"כ מבקר אחד המציין שזוהי ורסיה של סרט סטודנטים קצר שעבר עיבוד לסרט עלילתי, ולדעתו הסרט הקצר הרבה יותר חזק ומדויק ברושם שהוא משאיר. עם ההערה הזו מיהרתי לביתי לחפש אחר אותה גרסה ראשונה של הסרט. לאחר שצפיתי בגרסה הקצרה, הבנתי למה התכוון אותו הבחור, בעבר נטיתי להסכים עם אבחנותיו ויחד עם זאת הזמן שעבר מאז שצפיתי בשניהם ועד עתה גרם לי לחשוב על כך, שהסרט העלילתי הופך את האבחנות לגבי זמן נגישות יותר לקהל הצופים הרחב ובצורה כזו יותר אנשים יוכלו להנות מהסרט הקטן והרענן הזה. והרי מטרת היוצרים לקרב את יצירתם תוך התפשרות מועטה ככל האפשר אל העולם שם בחוץ, זה שלא יושב בין כרי עננים ורודים וחולם את חלומותיו.

 

 

 

cashback

http://www.youtube.com/watch?v=xTG7u1R6cUQ&feature=related

brick

http://www.youtube.com/watch?v=3cVzHeJ0Z3I

ומשחק טריוויה ממש ממש שווה של הבי.בי.סי

http://www.bbc.co.uk/schools/ks2bitesize/games/questionaut/pop.shtml

בפעם הקודמת כתבתי על שלושה מגזיני צילום וארט, כשסיימתי לכתוב עליהם נזכרתי באתר סרטונים מופלא שאחד הגמדים שלי שלח לי.

בפעם הראשונה שצפיתי בהם אפשר לאמר שנשמתי נעתקה בשל האסתטיקה המדהימה שלהם, לא היה פריים שיד המקרה עיצבה אותו.

כל שערה, פסיק או אגל זיעה היה מתוכנן בקפידה. הצילום הקפוא, המצלמה שכמעט לא זזה מחזקים את התחושה שאני מתבוננת בפוסטר בתנועה.

לאחר שסיימתי להתפעם מהצילום, הצבע והקצב. התפניתי לערך לא פחות מרתק והוא התוכן. אני יכולה לאהוב או לא לאהוב את מה שהחברה האלה עושים, אבל לבטח אינני יכולה להישאר אדישה.

זהו הסרטון החביב עלי ביותר, אך ישנם עוד רבים. אותם תוכלו לראות גם באתר הבית של הצמד היוצר.

http://www.territimely.com/_/v/2-short-films

fractionmag00

כבר זמן מה יושב לו הקישור הבא בין ערימת פתקי הוורד שלי.

אחד ממגזיני הצילום החביבים עלי בשנה האחרונה. "Fraction Magazine" הוקם על ידי שני בחורים בבית קפה באלבקורקי, ניו מקסיקו.

חיפשו אלטרנטיבה אחרת להצגת עבודות של צלמים שלא בגלריות, עד כאן אלו הפרטים היבשים אודות התהוותו של המגזין.

אני מצרפת כאן קישור לגיליון הקיץ שלהם, תערוכה קבוצתית בנושא "אבות ובנים".

אוסף מקסים של צילומים בעלי אופיים שונים, טונים של צבע ודגשים עשירים.

http://www.fractionmag.com/currentshow.htm

מגזין נוסף שנחשפתי אליו בזכות אחד הגמדים שלי, הינו מגזין צילום, גרפיקה ואומנות פורטוגזי שמו "idea fixa"

מציג מגוון מאוד רחב ועשיר של עבודות, ניתן להגיש הצעות לגיליונות עתידיים

מצורף קישור לגיליון האחרון.

http://www.ideafixa.com/9/

אחרון חביב להפעם הינו מגזין בשם '"kino"

המעניין במגזין זה הם הנושאים לגיליונות, נושאו של כל גיליון הינו סרט, אמנים ויוצרים מוזמנים להציג את האינטרפרטציה שלהם לסרט הנבחר.

גם במגזין זה ניתן להגיש הצעות לגיליונות הבאים.

http://revistakino.com/english/indexeng.html

מצאתי בכיס

כאן ימצאו את מנוחתם כל הפתקים המקומטים, המסומנים, המוקדשים. הם יסתדרו בשורות לפי נושאים, ואולי סופ סופ יהיה קצת סדר בכל הבלאגן הזה. הבלאגן של הידע הבלתי נדלה העומד לרשותי ולרשותכם.

אבחנות מהרחוב

הבית ביהודה הלוי 119 חי /// רחוב הרצל בחצות השפות הזרות יוצאות לרחובות /// קו 18 לילה גברים וזרים /// ילדים פשוט רצים ברחוב מבוגרים רצים מתוך התנצלות

חדש // אוקטובר 2010

בזמן שדממתי בעבר השני של הרשת. עמלתי על פרויקט חדש ישן. ובשעה טובה ומוצלחת. בתחילתה של שנה אקדמית חדשה. האתר: טה טה טטה: http://www.galilina.com/

על הפרק

סרגל זמן

דצמבר 2018
ב ג ד ה ו ש א
« אוג    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

הצטרפו אל 12 שכבר עוקבים אחריו

מודעות פרסומת